<h1>המנהיג הלכ' שבת</h1>
<h2>דף ל:</h2>
מצאת' בתשובו' הגאונים כהן שנשתמד וחזר לא יקרא בתורה תחילה ולא יפרוש כפיו דכהן בעל מום הוא, וקדשתו לכל דבר שבקדושה, לפתוח ראשון ולברך ראשון, וליטול מנה ראשון, וזה חילל קדושתו, והיאך יברך אקב"ו בקדושתו שלאהרן, וכהני' ששמשו בבית חניו אל ישמשו במקדש בירושל' דכתי' אך לא יעלו כהני הבמות, אבל חלה ומתנות נותנין לו ככהני' בעלי מומין שפסולי' לעבודה ונותני' להם מתנות כהונה. ושוב מצאת' כהן שנשתמד [וחזר בתשובה ראוי לישא את כפיו ואע"ג דכתי' וקדשתו וכיון שנשתמד] חילל קדושתו, כיון שחזר בו חזרה קדושתו, שנ' אך לא יעלו כהני הבמות אל מזבח יי' בירושל', וכתי' (ויאכלו) [כי אם אכלו] מצות בתוך אחיהם, ותנן [מנחות ק"ט ע"א] הרי הן חולקי' ואוכלין בתרומ' ובקדשי ה', והרי הן ככהני' בעלי מומין, ואסורין בגרושה וזונה וחללה ואסורי' ליטמא למתי' כבעלי מומין וראויין לישא את כפיהן כבעלי מומין וקורא בתורה ראשון שאם אי אתה אומ' כן אמאי תנן הרי הן כבעלי מומין, ליתני נפסלו מן הכהונה, משום דכהני' ששימשו בבית חוניו לאו לע"ז, אבל לע"ז נפסלו מהכהונה, דהא איפליגו רבנן במשתחוה לע"ז ובמודה לע"ז, (דתנן) [דאיתמר] [שם ע"ב] המשתחוה לע"ז רב נחמן אמ' (קרובין) [קרבנו] ריח ניחוח, ולענין עבודת מקדש הוא דמיפליגו הא לכל מילי ולכל דיני כהונה לא איפליגו לעלות לדוכן ולקר' בתורה תחילה, וכי תימא והא כתי' ושמו את שמי על בני ישראל, שהכהני' מברכי' את ישראל והקב"ה מסכים על ידיהם, וזה שעזבו, הקב"ה עזב אותן דכתי' וחרה אפי בו ביום ההוא ועזבתי' הלא כתי' שובו אלי ואשובה אליכם, וכיון ששב, הקב"ה מסכים בברכותיו על ידו, ואין לנו ראייה [ממקרא ולא ממשנה ולא מתלמו' לפסלו אלא שלא לפסלו יש לנו ראיה] מן התורה ומן המשנה, דכתי' ולא תונו איש את עמיתו, באונאת דברי' הכתו' מדבר, כיצד אם היה בעל תשובה לא יאמ' לו זכור מעשיך הראשוני', וא"ת לא יעלה לדוכן ולא יקרא בתורה תחילה אין לך אונאת דברי' גדולה מזו, ועוד נמצאת (מרפא) [מרפה] ידיהם שלבעלי תשובה, ולא נכון לעשות כן דאמ' רבינא [סנהדרין ק"ג ע"א] כל האומ' מנשה אין לו חלק לעולם הבא מרפא ידיהם שלבעלי תשובה, ואם לא יעלה לדוכן ולא יקרא בתורה תחילה, מהרהר בליבו את שמדותו ואומ' אוי לה לאותה בושה אוי לה לאותה כלימה וימנע מעשות תשובה, ומצינו שהקב"ה עשה תקנה דלא ליטמא ישראל בין הגוי' דכתי' ונמכר לגר תושב עמך וגומ', אחרי נמכר גאולה תהיה לו [משפחת גר זה הנמכר לע"ז עצמה [קדושין כ' ע"א] וכתיב גאולה תהיה לו ותנא דבי ר' ישמעאל [ערכין ל' ע"ב] הואיל והלך זה ונעשה כומר לע"ז יכול ידחה אבן אחר הנופל, תלמוד לומר גאולה תהיה לו]. מכל הני יש להוכיח שהוא כשאר אחיו הכהנים. כך מצאת'. אב"ן.
